מונגוליה - ארץ השמים הכחולים

מונגוליה – ארץ השמים הכחולים

נכתב ע"י: גולן לובנוב

תוכן עניינים

ביתם של צאצאי ג’ינג’יס חאן

ארץ השמים הכחולים, ארצם של הנוודים המונגולים – צאצאיו של ג’ינג’יס חאן. מונגוליה הייתה ונותרה אחד היעדים הבלתי מתויירים וההרפתקנים האחרונים באסיה .

מונגוליה הינה מדינת ענק דלילת אוכלוסין באסיה התיכונה, ממוקמת בין רוסיה ( סיביר) בצפון, לסין בדרומה. היא משתרעת על פני 2,700,00 קמ”ר ואין לה מוצא לים .

מו’ מורכבת מכמה חלקים: חלקה הדרומי של מונגוליה נמצא בתחום מדבר גובי רכב הממדים. החלק הצפוני פורה יותר ובו מתרכזים רוב התושבים . רובה של מונגוליה היא רמה שגובהה מעל 1500 מ’ ובמערבה מתנשאים הרים עד לגובה 4,500 מ’ . המשקעים מועטים גם בצפונה של מו’ ואינם מגיעים בד”כ ל- 200 מ”מ לשנה . האקלים הוא יבשתי עם הבדלים גדולים בין הקיץ והחורף ובין היום והלילה ( בחורף הטמפרטורות יכולות לרדת ל מינוס 30 מעלות ) .

מיהם המונגולים

תושבי מונגוליה שייכים לגזע המונגולאידים ומאפיינם הוא עצמות לחיים בולטות ושיער שחור וישר . הם ידועים בעיקר כמתאבקים וכרוכבים מעולים.

המונגולים אשר כבשו את סין במאה ה – 13 הינם עם נוודים ממרכז אסיה, הם חיו בצורה שיבטית כאשר כל שבט עבד בצורה אוטונומית.  לאחר שכבשו את סין הם הקימו שושלת שנקראה שושלת יואן ( 1279 – 1368 ).  המונגולים התחילו כשבטי נוודים שישבו צפונה לגבול עם סין, ועסקו בעיקר במרעה. נוודים אלו חיו בעיקר בערבות מונגוליה ונאבקו בעיקר עם נוודי סין. הערבות שהנם פוריות ומכוסות בעשב, השתרעו לאורך כל אסיה מקוריאה במזרח ועד לאוקראינה במערב .הנוודים בערבות אלה רכבו על סוסים אשר שימשו אותם לצייד .

המונגולים – כנוודים לא כתבו את ההסטוריה שלהם – היא נכתבה ע”י העמים שהם כבשו. הספר החשוב ביותר לחקר הצמיחה של המונגולים כתוב ע”י חכמים סינים ונקרא ” ההסטוריה הסודית של המונגולים ” . בספר מסופר איך גינג’יס חאן  מתאר את מטרת המונגולים והיא לכבוש את העולם . ( השם ג’ינג’יס – עולמי , וחאן – שליט  , מכאן שליט עולמי מתאר  מטרה זאת ) . ג’ינג’יס חאן ע”פ הספר הזה, מוצאו הוא בזיווג שהתרחש בין זאב כחול לבין צבי . חייו בילדותו היו קשים וכבר בגיל צעיר הוא גילה תכונות של מנהיג ולבסוף קיבל את תוארו לאחר שהרג את יריביו וגם את ראש ה “שמאנים ” שהינם אחראים על הקשר עם עולם הרוחות ( ובמונגוליה יש להם חשיבות עצומה ) . מונגוליה בהנהגתו של ג’ינג’יס חאן יצאו לכבוש את העולם ויצרו את אחת האמפריות הגדולות ביותר : מבולגריה במערב ועד אירן וסוריה ועד ווייטנאם ,קוריאה וכמובן סין. לאורך כל מסע הכיבושים האכזרי , שום צבא לא הצליח לנצח אותם רק כשניסו לכבוש את יפן , טייפון ענק הטביע את ספינותיהם .

ערבות מונגוליה
ערבות מונגוליה

לטייפון קראו קאמי קאזה – הרוח האלוהית) . המרשים בהסטוריה הצבאית של הכובשים המונגולים שהם היו אחד הצבאות המהירים בעולם (בהונגריה הם התקדמו 440 ק”מ ב 3 ימים),  והם היו הצבא החזק בעולם. הרוכבים המונגולים היו רוכבים כ”א על מספר סוסים וכך יכלו לרכב כמה ימים רצוף. טווח הפגיעה של הקשת המונגולית היתה יכולה להרוג מ 200 מ’. מרקו פולו, שהיה פקיד בכיר בחצרו של קובלאי חאן -נכדו של ג’ינג’יס חאן, מתפעל בזיכרונותיו  שאי אפשר לעמוד מול המונגולים.

ב 1924 הכריזה מונגוליה על עצמה “הריפוליקה העממית של מונגוליה ” למעשה מדינת חסות של ברה”מ ,וכך למעשה עוצבה מונגוליה לחוות משותפות , פיתוח התעשייה וכריית המחצבים.

עם נפילת ברית המועצות קיבלה מונגוליה את עצמאותה המלאה, הבחירות הראשונות נערכו בשנת 92 .

לטייל במונגוליה

בפעם הראשונה שהגעתי למונגוליה היתה בשנת 1995 , סיימתי את לימודי הסינית בביג’ינג והתלבטתי לאן לנסוע . מונגוליה נראתה קסומה, אקזוטית וכמעט לא מתוירת . מאז שטיילתי שם , לבד , כמדריך עם קבוצות, אומר ואסכם ”התאהבתי ”. מדינה לא מתוירת, נופי בראשית, נוודים שהינם אצילים וצורת חיים מרתקת מאוד .

אל מונגוליה הגעתי ברכבת מבייג’ינג, קרונות שינה, נוף מדהים של ערבות. בגבול בין סין למונגוליה – בעיר חוחוט , עוצרים לביקורת דרכונים ו… מחכים שיחליפן לנו את מערכת הגלגלים (רוחב המסילה שונה בסין ובמונגוליה).

מגיעים לאולאן באטאר אחרי כמעט 30 שעות ברכבת. אולון באטאר היא בירת מונגוליה ובירתה הכלכלית התעשייתית והפוליטית ( לדעתי ה”עיר” היחידה במושגים שלנו). בתחנת הרכבת פוגשים סוכני תיירות , משכירי חדרים וכיצ”ב. בעיר יש גם מלונות 4 כוכבים באיכות טובה .

אולאן באטאר, עיר קומוניסטית משהו, לא צבעונית, מיוחדת ושונה, מכוניות ואוטובוסים ישנים (מאוד..), רוכלים של סיגריות, ספרים, ממתקים. שדרות רחבות וירוקות ובהם אנשים בלבוש מסורתי לצד לבוש מודרני.

משפחה מונגולית ביורט
משפחה מונגולית ביורט

במרכז העיר מבניי ציבור מרשימים כמו בית הפרלמנט , אולם האופרה סביב כיכר ענקית ,מזכיר מאוד וכלל לא במקרה את כיכר טיאן אן מן בסין או הכיכר האדומה במוסקבה , אבל במונגוליה הכיכר כמעט ריקה .

מטיילים בעיר המיוחדת בין מוזיאונים , שדרות ושווקים .

חיי הנוודים במונגוליה

בעיר הכרתי את נאזאם, אשה נחמדה בשנות הארבעים אשר לטענתה היא מהנדסת , אך שלא מצאה עבודה ניצלה את האנגלית שלה לעיסקי התיירות.

דיברתי איתה על לנסוע למדבר גובי, לבקר שם, לראות מה זה בכלל ,וכך היה. לאחר שסגרנו את כל הפרטים– פנסיון מלא ,ארוחות שתיה , מחיר טוב .  למחרת בבוקר יצאנו , ג’יפ רוסי עם נהג ונאזאם שסיפרה שיש לה משפחה במרכז מדבר גובי ואצלם נבקר . התחלנו לנסוע לתוככי מדבר גובי , דרך של ערבות עשב , עדרי סוסים , גמלים בעלי דבשת כפולה .

אחרי עוד כמה שעות.. כבר ערב (יותר נכון לילה) מכוונים אותנו למשפחתו של דורצ’ק – ראש השבט- משפחתה של נאזאם, מארחנו לימים הקרובים .

משפחתן של דורצ’ק – כמו כל הנוודים במדבר גובי חיה במסגרת שיבטית . הם חיים כנוודים (למרות שהם כמעט כבר לא נודדים הרבה, אלא משנים מיקום באזור ע”פ עונות השנה) על שלל עדרי הסוסים , הגמלים , הצאן והבקר שלהם בין כרי המרעה.

הם חיים ב”גרים ” אוהלים עגולים (ידועים בשם יורטות) העשויים מצמר הכבשים שמעובד ונפרש על מסגרת של עץ , וניזונים ממוצרי בשר וגבינה.

רק לאחר כמה ימים הבנתי מה זה פנסיון מלא …

הנוודים חיים בעיקר (וכמעט רק) על טהרת המקנה ז”א מאכלי חלב ובשר. אז בבוקר אוכלים גבינה שהוקשתה בשמש ,אוכלים בשר – די נע ושותים … איירק – חלב סוסות מותסס( חויה קצת קשה עד שמתרגלים ) חיי היום יום של הנוודים הם די מונוטונים , בבוקר מתעסקים עם הצאן, גוזזים, לוקחים למרעה , וכיוצ”ב .

פעם בכמה זמן מבקרים בעיר המחוז, עיר ( למעשה עיירונת קטנה ) עם חנות 1 או 2 . בית ספר אליו מגיעם הילדים ללמוד מימים ב’ עד ה’ ,תחנת דלק בצורת משאבה 1 , בד”כ אין דלק .נחזור לאוהל של דורצ’ק – ככלל כשנכנסים לביקור באוהל המונגולי ישנו טקס קבלת פנים : המארח מציע איירק לכל אורח-  לשתות לאחר הדרך הארוכה , מציע את בקבוק הטבק שלו – לריח טוב , ומציע חתיכת גבינה מותכת – לאכול , זהו טקס ארוח בו כל אחד מרגיש אורח פרטי .

כך עוברים להם ימים ושנים וכישראלי כל הזמן חשבתי : היכן עוד יש אנשים כאלו , אצילים, משפחתיים ורחוקים מכל קילקול מערבי .

המשכנו לטייל במדבר גובי והגענו (בטיסה) לעומקי המדבר, אל פאתי שמורת הטבע “גורבאן סאיחאן” (שלושת הדברים היפים). נסיעה בג’יפ לבאיאנזאג או בשמו היותר מוכר “הצוקים הבוערים”. המקום התפרסם,  מלבד יופיו המרהיב, כאחד מבתי הקברות הגדולים בעולם לדינוזאורים. מאז גילה רוי אנדריוז צ’פמן ב-1922 את קן ביצי הדינוזאורים הראשון בעולם, נתגלו במקום עשרות שרידים שונים של דינוזאורים. כיום עדיין ניתן למצוא בשטח מאובנים שונים. מטיילים במקום ומרגישים את ההשראה של דמותו של רוי צ’פמן, הארכיאולוג האמריקאי, אשר עליו מבוססת דמותו ההרפתקנית של “אינדיאנה ג’ונס”. בשקיעה רואים  את הסיבה לשמו של המקום – הצוקים האדומים אשר “בוערים” על רקע השקיעה במדבר.

חיי הנוודים במונגוליה

אנשי הצטאן – גבול מונגוליה ורוסיה

לאחר הביקור במדבר גובי נמשיך צפונה לפגוש את אנשי הצטאן, מיעוט אתני קטן, על סף הכחדה למעשה הינם תת קבוצה של בני העם הבוריאטי. הבוריאטים עצמם הינם מיעוט מונגולי אשר חי מעט צפונית לגבול המונגולי- רוסי, על גבול ימת באיקאל אשר בסיביר.

אנשי הצטאן (במונגולית: אייל הצפון) מיוחדים בשני דברים עיקריים- שימור אורחות חיים מסורתיות מזה אלפי שנים והתבססות מחייתם על איילי הצפון.

בני השבט חיים כדרכי אבות-אבותיהם. אמונה שמאניסטית (אמונה ברוחות ובבעלי חיים) חזקה, המלווה בטקסים אשר נשתמרו רק בקרב בני השבט. בני השבט חיים במסגרת משפחתית מצומצמת (ילדים שנישאו חיים בנפרד מהמשפחה), אך לעיתים קרובות ייאספו לקבוצה גדולה יותר לצורך טקסים דתיים אשר עיקרם ריקוד הטסאם (ריקוד שמאני מסורתי הקורא לבוא הרוחות), וקבלת ברכה, ייעוץ או עזרה מהשמאן או כפי שהיינו מכנים אותו, רופא האליל.

אחוז ניכר ממקור המחייה של בני השבט בא מגידול איילי צפון. חיה מרשימה זו משמשת לבשר, חלב, העברת משאות, עור ושאר מוצרי משנה. כמו כן תופסת החיה מקום מרכזי בחיים הדתיים. מכיוון שאייל הצפון צורך סוג מסויים מאד של מרעה, על בני השבט לנדוד אחת לשבועיים בתקופת הקיץ, דבר אשר כמובן משפיע מאד על אורח החיים וניתן ללמוד על כך במבנה האוהל שלהם אשר שונה מהגר, האוהל המונגולי הטיפוסי. האוהל של בני הצטאן הינו קטן וקל לקיפול ולנשיאה ואין בו ריהוט למעט תנור אשר משמש לבישול וחימום.

עקב החשיפה לעולם שבחוץ, בעיקר דרך תיירים ושטף של אנתרופולוגים שבאו לחקור את חייהם, נותרו מבני הצטאן מאות בודדים בלבד, ומספרם הולך וקטן. ממשלת מונגוליה מנסה לפעול ע”מ לשמר את בני השבט בכך שהיא מנסה להרחיק אותם מאיזורי התיירות העיקריים.

ללאחר הביקורים המהפנטים משהו, כשחוזרים לאולאן באטאר – ומרגישים את המודרניות של העיר מבינים את העוצמה של מונגוליה – ארץ הנוודים – צאצאיו של ג’ינג’יס חאן.

טיילו איתנו

מונגוליה - ארץ השמים הכחולים
ללא תאריך יציאה
בהדרכת אהד נבו
13 ימים
מונגוליה - ארץ השמים הכחולים
ללא תאריך יציאה
מונגוליה - ארץ השמים הכחולים
הרשמו לרשימת הדיוור של ״יעדים״

הצטרפו לקהילה של אוהבי טיולים, מגלי ארצות ותרבויות, מטיילים הרוצים לחוות ולגעת בעולמות אחרים, מופלאים.

למה להרשם לדיוור שלנו?

כתבות נוספות

חברת יעדים טיולי תרבות וטבע

יש לנו מספר טיולים בלתי נשכחים

  • כחברה המאמינה כי רק מטיילים מרוצים הם מטיילים שחוזרים, “אנו כאן בשבילכם” עם חיוך לכל שאלה ובקשה.
  • אנו מאמינים שמקצועיות ומצוינות הם הבסיס להצלחת הטיול. אנו מוציאים טיולים רק ליעדים בהם יש לנו הכרות מעמיקה.
  • הטיולים שלנו מושקעים ואיכותיים – הם יגשימו את החלומות שלכם.

כתבות נוספות שאולי תרצו לקרוא

לא נמצא מידע

צרו איתנו קשר

השאירו פרטים והמומחים שלנו יחזרו אליכם בהקדם  

מונגוליה - ארץ השמים הכחולים

מה תרצו לחפש?