מרכז אסיה - מדריך מקוצר

מרכז אסיה – מדריך מקוצר

נכתב ע"י: אלון ויינר

תוכן עניינים

מדינות מרכז אסיה

לאחרונה אני נתקל בשאלות לגבי חמשת הרפובליקות שקמו באסיה התיכונה אחרי התפרקות ברית המועצות: אוזבקיסטן, קזחסטן, קירגיזסטן, טאג’יקיסטן וטורקמניסטן. אנסה לפזר קצת את הערפל במאמר הזה, ולהביא אליכם את עיקרי הדברים.

חמשת הסטאנים – אוזבקיסטן, קזחסטן, קירגיזסטן, טאג’יקיסטן וטורקמניסטן

חמשת המדינות הללו, שזכו לעצמאות לאחר התפרקות ברית המועצות בשלהי 1991, מעולם לא היו מדינות עצמאיות לפני עידן ברית המועצות. כולן השתייכו לחבל ארץ המכונה אסיה התיכונה שנתחם, פחות או יותר, על ידי הנהרות אמודריה מדרום וסירדריה מצפון, הים הכספי ממערב ומחוז שינג’יאנג (המחוז המערבי של סין בימינו) במזרח. מקובל להגדיר כי רק חלקה הדרומי של קזחסטן, שמשתרעת הרבה צפונה לנהר הסירדיריה שייך לאסיה התיכונה ואילו חלקה הצפוני נמצאת בערבה האירואסייתית בואכה סיביר. המונח אסיה התיכונה (Middle Asia) הוא מונח שמקורו בתרבות הרוסית והוא כולל בעיקר את האזורים הלא-סלאביים שנכללו תחת שלטון הקיסרות הרוסית. הגיאוגרפים האירופיים השתמשו במונח רחב יותר שנקרא מרכז אסיה (Central Asia)  וכלל גם את אפגניסטן בדרום ואת מחוז שינג’יאנג הסיני (שנקרא גם טורקסטן המזרחית) במזרח. אגב, באותו מחוז שינג’יאנג מתגוררים כ 10 מיליון מבני המיעוט האויגורי הנרדף על ידי הסינים.

האויגורים הם ממוצא טורקי מוסלמי ושפתם קרובה מאוד מאוד לאוזבקית. גם במנהגים, מזון ומראה חיצוני הם מאוד קרובים אליהם. בעבר האזור נקרא סודגיה או סוגדיאנה על שם ממלכה אירנית ששכנה באזור במאה השביעית לפני הספירה, טרנסאוחניה ביוונית (האזור שמעבר לנהר האוקסוס, אמודריה של ימינו) מוואר א נהר (מעבר לנהר) בערבית, בקטריה בפרסית,  וטורקיסטן, השם שהרוסים אימצו לאזור, פירושו “המקום או האדמה של הטורקים” והוא מונח בו השתמשו לראשונה הגיאוגרפים הפרסים בימי הביניים.

אוזבקיסטן, קזחסטן, קירגיזסטן, טאג’יקיסטן וטורקמניסטן
אוזבקיסטן, קזחסטן, קירגיזסטן, טאג’יקיסטן וטורקמניסטן

חיווה, עיר באוזבקיסטן על דרך המשי

היסטוריה של מרכז אסיה:

עד לפלישות של השבטים הטורקו מונגולים שהחלו במאה החמישית לספירה, האזור היה שייך ל”מישור האירני”  והיה ברובו מיושב על ידי עמים אירניים ופרוטו אירניים. במאה השישית לפני הספירה האזור השתייך לאמפריה הפרסית האחמנידית שנוסדה על ידי כורש הגדול, במאה הרביעית לפני הספירה האזור נכבש על ידי אלכסנדר מוקדון בדרכו להודו, ובמאה השלישית לספירה השתייך לאמפריה הפרסית האחרונה לפני העידן האיסלמי-האמפריה הסאסנית. העמים האירניים היו בחלקם נוודים ומאוחר יותר הקימו מרכזים מיושבים באזור ופיתחו תרבות עירונית עשירה שהגיעה לשיאה בתקופת האימפריה הסמנידית במאות התשיעית והעשירית לספירה. איסמעיל סאמאני, ששלט בסוף המאה התשיעית ותחילת העשירית, איחד את האמפריה הסמנידית והיה השליט המפורסם ביותר שלה.

מקום מושבו היה בבוכרה, באוזבקיסטן של ימינו, ובתקופתו האמפריה הסאמנידית ביססה את האיסלם הסוני כדת השלטת ואת התרבות האירנית כתרבות על. בנוסף טיפחו הסמנידים את המדע ואת הספרות. בחצרות הסמנידים פרחו משוררים כמו רודקי, שנחשב לאבי השירה הפרסית, פירדוסי שחיבר את השאחנאמה, האפוס הפרסי הגדול. וכן מדענים כמו איבן סינא, אבי הרפואה, ואל ביירוני , הפיסיקאי, האסטרונום והמתמטיקאי. בתקופתם, תחת שלטון הסאמנידים,  פרחה תקופת ההשכלה האיסלמית, או תור הזהב האיסלמי.

במאה השמינית החלו פלישות של שבטים ערבים לאזור, בית אומיה , בראשות המפקד הדגול קוטייבה איבן מוסלמים, כבש את האזור בן השנים 705-715 לספירה. הנצחון הערבי הגדול ביותר היה בקרב טאלס, 751 לספירה, החליפות העבסית עצרה את ההתקדמות של הסינים מערבה אל תוך אסיה התיכונה. מצד שני, גם המוסלמים לא המשיכו מזרחה לכבוש את סין. אם היו ממשיכים, היינו אולי מקבלים סין מוסלמית היום.

במאה העשירית התגברו הפלישות של העמים הטורקיים, או הטורקו-מונגוליים, נוודי ערבות שמקורם ככל הנראה בערבות מונגוליה , מנצ’וריה וסין של ימינו. גל הפלישות הראשון במאה החמישית הביא את ההונים לאירופה, ואילו הגל של המאה העשירית הביא את הקרחנידים לאסיה התיכונה, בשנת 999 לספירה כבשו הקרחנידים חלקים גדולים מאסיה התיכונה, ושלטו באזור עד ל1211. הם הניעו שני תהליכים עיקריים בתקופת שלטונם. האחד הוא איסלמיזציה גוברת והולכת של האוכלוסיה המקומית שלא ממש התאסלמה במהלך כמעט 300 שנות שלטון ערבי, והשני, הגברת ההשפעה של התרבות והשפה הטורקיים באזור. את האמפריה הקרחנידית החליפו המונגולים בראשות ג’נגיס חאן שכבש את האזור ב1221 והחריב את רוב הערים ששלטה בהם ההשפעה הפרסית כי בז לתרבות יושבי הערים המנוונת כלשונו.

לאחר שהאמפריה המונגולית הלכה ונחלשה תוך הפיכתה לערב רב של נסיכויות קטנות, קם השליט המאגי, סמלה של אוזבקיסטן המודרנית-האמיר טימור או טימורלן שהחל משנות ה70 של המאה ה14 ועד למותו ב 1405, הקים לראשונה אמפריה אדירה שמרכזה בסמרקנד. עד אז, וכן מאז ועד היום, האזור היה חלק מאמפריות אחרות-האמפריות האירניות הקדומות, האחמנידים, הססאנים, המונגולים ששלטו לפניו, הרוסים והסובייטים ששלטו אחריו. רק בתקופתו זכה האזור להיות מרכזה של אמפריה שהשתרעה מהודו ופרס בדרום ועד טורקיה וחלקים מרוסיה בצפון, וכן במערב חלקים נרחבים מעיראק וסוריה של ימינו.

את אחרוני הצאצאים של טימורלן החליפו השייבנידים שכבשו את האזור בראשית המאה ה16. תחת שלטונם של השייבנידים, גם הם איחוד של שבטים טורקו מונגוליים שהדומיננטי שבהם נקרא אוזבקים, הוקם החאנת (מהשם “חאן”-שליט) של בוכרה ששלט על חחלקים גדולים מ”חמשת הסטנים” של ימינו, לצידו הוקם החאנת של חיווה שכלל את מערב אוזבקיסטן של ימינו כולל חלקים מטורקמניסטן וקזחסטן, וכן החאנת של קוקנד שכלל את עמק פרגנה וחלקים מקירגיזסטן של ימינו. השייבנידים החזיקו באזור עד לשלהי המאה ה19 כשרוסיה הצארית נכנסה לאזור והפכה את החאנים לדה-פקטו ואסלים של האמפריה הרוסית. וכולם יודעים מה קרה אחרי מהפכת אוקטובר 1917….

ציד עיטים בקזחסטן

ציידי העיטים, קזחסטן

התקופה הסובייטית של אסיה התיכונה:

כשהגיע השלטון הסובייטי לאזור באמצעות המצביא מיכאל וסילייביץ’ פרונזה שכבש את חבל הארץ מידי החאנים והתאגדויות שבטים מקומיים שנקראו גם בסמצ’ים, הוא נתקל במצב הדמוגרפי הבא:

בערים הגדולות, כמו בוכרה וסמרקנד ישבו תושבים ממוצא פרסי, האדמיניסטרציה והאליטות המשכילות גם הן היו ברובן ממוצא פרסי. בחיווה ישבו שבטים ממוצא טורקמני. ואילו שאר האוכלוסיה הורכבה מצאצאי שבטים טורקו-מונגליים בערבות קזחסטן, וכן בקירגיזסטן של ימינו השבטים היו בעיקרם נוודים או נוודים עונתיים. כך גם בחבר הארץ שנקרא היום טורקמניסטן. באוזבקיסטן של ימינו ובטג’יקיסטן של ימינו ישבו בעיקר תושבים ממוצא פרסי בערים. באוזבקיסטן של ימינו היו בני  שבטים טורקו מונגוליים רבים שהתיישבו מחוץ לערים הגדולות ועם השנים הפכו לעובדי אדמה.

באותן שנים, ראשית התקופה הסובייטית, עוצבו הגבולות והזהות הלאומית של “חמשת הסטנים” כפי שהיא נראית כיום.  הסובייטים, שעל פי התאוריה המרקסיסטית-לניניסטית סברו כי לאומיות היא מכשיר דיכוי קולוניאליסטי שדינו להיעלם מן העולם ולפנות מקום לאחדות על בסיס מעמדי, הם דווקא אלו שביצעו חלוקה והגדרה לאומית של כלל ברית המועצות ושל אסיה התיכונה בפרט. בשל החשש שיקרו בברית המועצות תהליכים דומים לאלו שקרו באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה, התמוטטות האמפרייה העותומנית והאוסטרו-הונגרית הכניסו בשלטון הסובייט פחד מפני התפוררות האמפרייה הרוסית שהם ירשו. בנוסף, הופעת של תנועות פאן איסלמיות ופאן טורקיות באסיה התיכונה הובילו את הרוסים למסקנה שכדאי לחלק את חבל הארץ, כמו את ברית המועצות כולה, ליחידות אדמינסטרטיביות על בסיס לאומי.

הופעתם של “חמשת הסטנים” על במת ההיסטוריה

במסגרת המאמצים של המשטר הסובייטי לייצר “מדינות לאום” תחת השלטון המרכזי הוחלט לשנות את החלוקה האדמיניסטרטיבית החפוזה שנעשתה ב ב1918   בה הוגדר האזור כולו כרפובליקה העממית של טורקיסטן שבירתה טשקנט, ובמסגרתה נכללו שתי “רפובליקות עממיות סוציאליסטיות” זו של חיווה (חורזם), זו של בוכרה. לפיכך, ב1924, הסובייטים ערכו חלוקה אדמיניסטרטיבית נוספת שבזכותה קיבלנו את “חמשת הסטנים” הקיימים עד היום. החל מ 1924 חולק השטח לשלוש רפובליקות ברית: אוזבקיסטן (1924), טורקמניסטן (1925) טאג’יקיסטן שהייתה מחוז באוזבקיסטן קיבלה מעמד של רפובליקה (1929).

קירגיזסטן שבתחילה נקראה קרה-קירגיזיה והייתה מחוז ברפובליקה הרוסית, וקזחסטן, שגם היא הייתה מחוז ברפובליקה הרוסית ונקראה קירגיזיה, קיבלו שתיהן מעמד של רפובליקת ברית ב1936. הדוגמא הזו של שתי הרפובליקות האחרונות, שהחליפו שמות, כשקירגיזסטן מקבלת את שמה הישן של קזחסטן, מראה יותר מכל עד מה כאוטי, ולעיתים שרירותי היה תהליך החלוקה הזה. תהליך שיצר בעצם חמש מדינות מודרניות, עם היסטוריה לאומית שנויה במחלוקת, המפלסות כעת את דרכן בסבך העמים.

לאורך כל התקופה הסובייטית היו ה”סטנים” מהרפובליקות הנחשלות ביותר בברית המועצות במדדים הכלכליים, והתרבותיים. תחת הכלכלה הסובייטית שדגלה במונופקטורה-מוצר עיקרי לכל רפובליקה שבו היא תתמחה והוא יהווה את עיקר התוצר שלה. אוזבקיסטן עסקה בגידול כותנה שהיוותה בשיא  כ 70% מהתל”ג של אוזבקיסטן, קירגיזסטן עסקה בגידול צאן ובקר למאכל, קזחסטן גם היא עסקה בגידול צאן ובקר וכן חיטה. הסטנים היו רפובליקות חקלאיות, עם רמת תיעוש נמוכה כשבחלק גדול מהמפעלים שכן היו קיימים באזור, עבדו בעיקר פועלים מהרפובליקות האירופיות של ברית המועצות.

Kirgizstan

מגדל בורנה, שריד לעיר עתיקה שנחרבה ע”י ג’ינגס חאן, קירגיזסטן

“חמשת הסטנים” אחרי התפרקות ברית המועצות

בסוף 1991, כשהיה ברור שברית המועצות מתפרקת, היו ה”סטנים” מהרפובליקות האחרונות להכריז על עצמאותן. אין ספק שלא הייתה התלהבות רבה מהצעד. ניתן לומר שמדובר באחד המקרים בהיסטוריה בו עצמאות “נכפתה” על מדינה. מאז העצמאות, מנסות הרפובליקות של אסיה התיכונה לגבש זהות לאומית, גאווה ולייצב את המשטר, כל אחת בתחומה היא. קזחסטן, אוזבקיסטן וטורקמניסטן עברו את התהליך ללא זעזועים רבים, ניתן לומר שהמעבר מרפובליקה סובייטית לעצמאות עבר באורח חלק יותר מהמעבר ברפובליקות רבות אחרות כולל רוסיה.

בקזחסטן השלטון עבר לידי נור סולטן נזרבייב, מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית , שנבחר לנשיאות קזחסטן אחרי התפרקות ברית , שלט ביד רמה בקזחסטן עד להתפטרותו הפיקטיבית במרץ 2019. החל מתאריך זה הוא משמש כיו”ר המועצה לביטחון לאומי של קזחסטן ולמעשה מושך בחוטים מאחורי הקלעים. במהלך 29 שנות שלטונו, קזחסטן השכילה לנצל היטב את משאבי הטבע שעומדים לרשותה הכוללים גז, נפט פוספטים ושאר מחצבים. כמו כן, הנשיא נזרבייב השקיע בחשיבה כלכלית לטווח ארוך ויצר בקזחסטן אווירה וסביבה נוחה למשקיעים זרים, דבר שאפשר לפתח את כלכלה המקומית, על אף השחיתות שמלווה את כל הכלכלות באיזור. 19 מיליון  תושבי קזחסטן נהנים מרמת החיים הגבוהה ביותר בקרב המדינות באסיה התיכונה, ומהגרי עבודה רבים מאוזבקיסטן וקירגיזסטן נוהרים לעבוד בקזחסטן.

גם אוזבקיסטן , על 30 מיליון תושביה, נהנית משלטון יציב ובטחון אישי לאזרחים, אך רמת החיים, שנייה באיכותה רק לקזחסטן, עדיין נמצאת בפער גדול משכנתה הצפונית. היציבות התאפשרה בעיקר בזכות נשיאותו הארוכה של איסלאם קרימוב, נשיאה הראשון של אוזבקיסטן. גם הוא מזכ”ל מפלגה מ1989, כמו נזרבייב בקזחסטן, שנבחר לנשיאות ב1991 ושלט עד מותו בספטמבר 2016. שלטונו אופיין בנוקשות אוטוריטרית שכללה דיכוי ללא רחם של קבוצות אופוזיציה ובעיקר, אופוזיציה איסלמית. החשש של קרימוב מההשלכות של התפשטות איסלם קיצוני באוזבקיסטן הביאו אותו למדיניות שבה כל אדם שביקר בקביעות במסגד , סומן באיסלמיסט קיצוני פוטנציאלי. למרות המשטר הנוקשה, ואולי דווקא בגללו, אזרחי אוזבקיסטן ציינו תמיד לחיוב את הסדר , השקט והביטחון האישי שמשטרו של קרימוב העניק לתושבים.

לאחר מותו היה חשש כבד בקרב האוכלוסייה שיורשו לא יוכל להמשיך לשלוט ביד קשה וקבוצות לחץ שונות תשסענה את המדינה לגזרים במאבקי ירושה. לשמחת התושבים, יורשו של קרימוב, שאבקט מירזיאייב, התגלה גם הוא כשליט חזק והסדר והבטחון האישי נשמר עד עתה. מירזיאייב מתגלה כרפורמטור, אם כי זהיר ומתון, ומשטרו מאופיין בשינויים. אחד העיקריים שבהם הוא צמצום עבודות הכפייה ו”גיוס” הסטודנטים, התלמידים ותושבי האיזור הכפרי לקטיף הכותנה וסגירת חלק מבתי הכלא למתנגדי משטר. גם בתחום מדיניות החוץ, מירזיאייב מנסה לנהל מדיניות פתוחה יותר מהמדיניות המסתגרת של קודמו. וכן הוא מנסה לשנות את תדמיתה של אוזבקיסטן כ”בית קברות להשקעות זרות” על מנת למשוך משקיעים זרים למדינה.

מבחינה כלכלית, אוזבקיסטן נסמכת על חקלאות וייצוא חקלאי כשהכותנה שבעבר היוותה מחצית מהייצוא האוזבקי , הולכת ומאבדת את חשיבותה. בנוסף למדינה מאגרי גז שמספקים את צרכיה ואף מאפשרים ייצוא למדינות השכנות. גם הנפט האוזבקי מספק את צרכי המדינה ואף מיוצא בכמות קטנה לשכנותיה. אוזבקיסטן היא יצואנית זהב גדולה וכן מייצאת מחצבים ומתכות אחרים. ככלל, כ20% מתושבי המדינה עובדים ברוסיה , בקזחסטן, בקוריאה ובאיחוד האמירויות. הכסף שהם שולחים הבייתה מהווה חלק חשוב מהתל”ג .

מרכז אסיה - מדריך מקוצר

טורקמניסטן, אסיה התיכונה

טורקמניסטן היא אחד הסיפורים המעניינים ביותר באסיה התיכונה. מדינה בת 6 מיליון תושבים, שבבעלותה מאגרי גז ונפט אדירים, אך רמת החיים של תושביה, למרות שהם מקבלים מהמדינה גז, חשמל ומים בחינם,  נמוכה להחריד ומצב זכויות האדם בה הוא מהגרועים בעולם. נשיאה הראשון, סאפארמורט ניאזוב, שנפטר ב2006, היה עריץ אקסצנטרי שהנהיג פולחן אישיות וקרא לעצמו “טורקמנבאשי” (ראש הטורקמנים). ניאזוב מילא את המדינה בפסלים לכבודו, שינה את שמות ימות השבוע לשמות הלקוחים מספרו “רוחנומה”, ספר חובה בבתי הספר בטורקמניסטן, תמונתו הופיעה על כל שטרות הכסף במדינה. גם הוא, כמו קרימוב ונזרבייב, היה מזב”ל המפלגה של טורקמניסטן, יו”ר הסובייט העליון של הרפובליקה ונבחר לנשיאות ב1991. לאחר מותו מהתקף לב, שלווה בשמועות על מעורבות רוסית, נבחר ב2007, גורבנגולי ברדימוחמדוב, סגן הנשיא בפועל, לנשיאה הבא של טורקמניסטן.

ברדימוחמוד ביטל חלק מהחוקים המוזרים של קודמו, אבל הוסיף כמה משלו כמו איסור להחזיק בכלי רכב בצבע שחור בבירה אשחבד. בעלי מכוניות שחורות נדרשו לצבוע אותן בלבן מכיוון שהנשיא סבר שלבן הולם יותר את מבני השיש הלבנים בבירה. הנשיא החדש אינו מאכזב גם בנושא פולחן האישיות. הוא מציב פסלים שלו רוכב על סוס, מקליט שירי ראפ יחד עם נכדו, ומשמש כתקליטן במסיבות בארמון הנשיא. המדינה מאוד לא ידידותית למשקיעים זרים, היא אינה מעודדת תיירות ומבטלת פעמים רבות ויזות לתיירים. בנוסף, על האוכלוסייה מוטלות הגבלות תנועה קשות מבחינת יציאה מגבולות המדינה וכן בחלק מהמקרים, על תנועה בתוך המדינה.

קירגיזסטן, לרגלי הרי הטיאן שאן

קירגיזסטן, על 6 מיליון תושביה היא המדינה הסימפטית ביותר באסיה התיכונה. רכסים מושלגים, אגמים הרריים ומישורים אלפיניים מכסים את חלקה הצפוני ונופים הררים עם יערות אגוזים משתרעים בדרומה. קירגיזסטן תמיד נחשבה למדינה הדמוקרטית ביותר באסיה התיכונה, ופעמים רבות כונתה “האי של הדמוקרטיה”. פעמים רבות ניתן היה לראות בקירגיזסטן מחזות שלא היו נתפסים בשכנותיה, הפגנות נגד הממשלה, עיתונות חופשית, ביקורת על הממשלה והנשיא בתכניות טלוויזיה. המסורת הדמוקרטית הונהגה הל ידי נשיאה הראשון, אסקר אקייב, הנשיא היחיד מקרב הנשיאים באסיה התיכונה שלא היה איש מנגנון קומוניסטי. הוא נבחר לנשיא הסובייט העליון של קירגיזסטן כמועמד של פשרה ב1990 כשהיה חבר מפלגה רק כשנה לערך, בגלל סעיף טכני שמנע ממתחריו, אנשי מנגנון ותיקים ובינם מזכ”ל המפלגה, להיבחר לסיבוב השני. ב1991 הוא נבחר שוב המשאל עם לנשיא הראשון לאחר העצמאות. הוא ניצח בבחירות פעמיים נוספות ב1995 ובשנת 2000. תקופת נשיאותו אופיינה בפתיחות ובשלטון דמוקרטי יחסית.

אך יש שיאמרו שהיותה של קירזיסטן מדינה פתוחה ולא אוטוריטרית כמו שכנותיה הייתה דווקא בעוכריה. בשנת 2005 אקייב הבטיח לפנות את כס הנשיאות לאחר שלוש כהונות רצופות. אך העובדה שבנו וביתו רצו בבחירות וזכו במושבים בפרלמנט הובילה לחשדות שהוא מתכוון להמשיך לאחוז בשלטון ובעקבות כך למהומות בבירה בישקק. אקייב נמלטו למוסקבה, בה הוא מתגורר עד היום. הפיכה זו כונתה “הפיכת הצבעונים” (Tulip revolution) על משקך “הפיכת הורדים” בגיאורגיה שנתיים קודם לכן.

משלב זה, המערכת הפוליטית בקירזיסטן עומדת כבר 15 שנים על כרעי תרנגולת. הנשיא שירש את אקייב, קורמנבק בקייב, שלט באופן מושחת ומינה את קרוביו לתפקידי מפתח. ב2010 , הפיכה נוספת הביאה לקץ שלטונו. הוא ובנין נמלטו לקזחסטן ולאחר מכן לבלרוס. גם ב2019 היה אירוע שהתקרב להפיכה שלטונית כשהנשיא לשעבר אטאמבייב הראה סימנים של רצון לבצע הפיכה, ובתגובה כוחות צבא הקיפו את ביתו בפרבר של הבירה בישקק. בקיצור סוגייה מעניינת לדיון בן תומכי “הדמוקרטיה מעל לכל” לבין המצדדים “בסדר מעל לכל”. פרט לחוסר יציבות פוליטית, קירגיזסטן סובלת גם מבעיות כלכליות הנובעות מהעדר משאבי טבע ומהעובדה שהקרקע ברובה הררית ואינה מתאימה לגידולים חקלאים. רמת החיים בקירגיזסטן טובה יותר מטג’יקיסטן ומטורקמניסטן, אך היא בהחלט נמוכה.

קירגיזסטן, אסיה התיכונה
קירגיזסטן, אסיה התיכונה

טאג’יקיסטן ורכס הפמיר

אחרונה חביבה היא טג’יקיסטן, מדינה הררית, משתרעת בין שני רכסים רכס הפמיר האדיר במזרח ורכס הרי הפאן במערב. המדינה נחשלת כלכלית , חקלאית ברובה, וסובלת מתשתיות גרועות של כבישים, חשמל ומים. עם זאת, מדובר באחת המדינות היפות באזור והיחידה שיכולה להציע לתייר נופים מדהימים לצד אתרים ארכיאולוגיים ותרבותיים. התשתית התיירותית מתפתחת אם כי בקצב איטי. מיקומה הגיאופוליטי של טג’יקיסטן לא היטיב עמה. זליגה של כוחות  אסלמים משכנתה מדרום, אפגניסטן, הביאה מייד לאחר העצמאות למלחמת אזרחים עקובה מדם שנמשכה עד 1997. בנוסף, כוחות רוסיים הוצבו לאורך הגבול האפגני עד 2005 על מנת למנוע זליגה לתוך טג’יקיסטן ומשם למרחב הפוסט סובייטי.

מפעם לפעם עדיין מתעוררות מיליציות איסלמיות במזרח המדינה ומתחוללים קרבות עם הצבא הטאג’יקי. ארועים כאלו קרו ב 2010, ב2012 וב2015, אז הרוסים שלחו כוח צבאי לסייע לטג’יקים. כעת, המצב בטג’יקסטן יציב, הנשיא, אימומעלי רחמון, ששולט במדינה מ1992, מנהל אותה ביד רמה. אגב, בטג’יקיסטן מתקיימות בחירות אחת לשבע שנים, והנשיא רחמון ניצח בכל מערכות הבחירות עד כה.

ב2016 נערך תיקון לחוקה שהסיר את המגבלת הכהונות הרצופות של הנשיא ומאפשר לו להיבחר מחדש ללא הגבלה. רחמון מנהל מאבק עיקש באסלם הקיצוני והוציא אל מחוץ לחוק כמעט את כל המפלגות האסלמיות. מבחינה כלכלית טג’יקיסטן היא מתחרה כתף אל כתף עם טורקמניסטן על התואר המפוקפק “רמת החיים הנמוכה ביותר באסיה התיכונה”. בניגוד לטורקמניסטן, שם העושר ממאגרי הגז והנפט פשוט לא מגיע לתושבים, בטג’יקיסטן אין כמעט אוצרות טבע וחקלאות. כסף ששולחים הבייתה כ 3 מיליון עובדים זרים טג’יקים (שליש מתושבי המדינה), רובם ברוסיה, מהווה כמעט מחצית מהתל”ג של המדינה.

טיילו איתנו

מרכז אסיה - מדריך מקוצר
ההרשמה בעיצומה
בהדרכת אלון ויינר
9 ימים
02.05 -
23.04
מרכז אסיה - מדריך מקוצר
ללא תאריך יציאה
בהדרכת שמעון דיגה
10 ימים
מרכז אסיה - מדריך מקוצר
ללא תאריך יציאה
בהדרכת אלון ויינר
9 ימים
מרכז אסיה - מדריך מקוצר
הרשמו לרשימת הדיוור של ״יעדים״

הצטרפו לקהילה של אוהבי טיולים, מגלי ארצות ותרבויות, מטיילים הרוצים לחוות ולגעת בעולמות אחרים, מופלאים.

למה להרשם לדיוור שלנו?

כתבות נוספות

חברת יעדים טיולי תרבות וטבע

יש לנו מספר טיולים בלתי נשכחים

  • כחברה המאמינה כי רק מטיילים מרוצים הם מטיילים שחוזרים, “אנו כאן בשבילכם” עם חיוך לכל שאלה ובקשה.
  • אנו מאמינים שמקצועיות ומצוינות הם הבסיס להצלחת הטיול. אנו מוציאים טיולים רק ליעדים בהם יש לנו הכרות מעמיקה.
  • הטיולים שלנו מושקעים ואיכותיים – הם יגשימו את החלומות שלכם.

צרו איתנו קשר

השאירו פרטים והמומחים שלנו יחזרו אליכם בהקדם  

מרכז אסיה - מדריך מקוצר

מה תרצו לחפש?