מאת: לובנוב גולן חברת יעדים DESTINATIONS
כאשר הכביש לחבל סוואנטי במערב גאורגיה אוטוטו מוכן ואוטובוסים ורכבים רגילים יוכלו להגיע בקלות למסטיה, בירת חבל סוואנטי. אין ספק שחבל טושטי יהיה אחד האזורים האחרונים הלא מתוירים והאזורים האחרונים המשמרים את המסורות העתיקות בהרי הקווקז בגיאורגיה של שנת 2012.
במבט מרחוק, הפסגות המשוננות של הרי גאורגיה מפוארות ואדירות. חבויים בתוך הרים אלה, שוכנים מראות מרתקים אשר בלתי נגישים לזרים. גיאורגיה ממוקמת בגבול שבין אסיה לאירופה, גובלת בים השחור, ברוסיה, טורקיה, ארמניה ואזרבייג’ן. בגאורגיה שני מחוזות שהינם פנינים קטנות – סבאנטי וטושטי. שני מחוזות עתיקים ומהפנטים שנותנים דוגמא למסע בזמן אל מראות ואל תרבות מכובדת שנשתמרה בהרי הקווקז. עם בניית והשלמת הכביש אל חבל סבאנטי ובניית בית מלון טוב במסטיה בירת החבל הרי שחבל טושטי בו עדיין הכבישים הם בורות אשר במקרה הטוב מחוברים בינם בקצת אספלט והאכסניה ה”נורמלית היחידה” מונה 4 חדרים בסיסיים, רק בחבל זה עדיין ניתן למצוא את משחק הטושטי המסורתי “קפיצה למרחקים”, בו נהוג לקפוץ מעל גלימת לבד. מי שקופץ הכי רחוק זוכה בגלימה.
מחוז נידח עם אנשים חמים
טושטי נחשב לאזור הכי נידח בגאורגיה, ונמצא בגובה שבין 1,700 ל-2,400 מטרים מעל פני הים. להבדיל מאזור סבאנטי – מחוז היסטורי אחר שמאופיין בעיקר על ידי המגדלים המפוארים שלו, הייחוד של טושטי הוא בטבע הטהור, מה שהפך את האזור לשמורת טבע הניתנת לאכלוס בקיץ בלבד.
יש כאן מסורת תרבותית עמוקה. ניתן להרגיש בכך כאשר משוחחים עם המקומיים או משתתפים בפסטיבלים שלהם ובשאר הפעילויות המסורתיות שלהם. אחד האירועים השנתיים הגדולים הוא “ריצת הבקר” של סוף ספטמבר שמתחילה בטושטי ומסתיימת בשפלות של מחוז קאחטי. אירוע זה מהווה הזדמנות ייחודית להצטרף לרועי הצאן ולהקשיב לסיפוריהם יחד עם ארוחת ערב פשוטה מסביב למדורה.
אנשי טושטי שימרו משחקים קדומים רבים כמו “חץ וקשת”, “קפיצה למרחקים”, “משחק עם כדור”, “דחיפה”, שמטרותיהם היו לפתח גמישות, חוזק, מיומנות ומהירות בקרב הצעירים.
השמש עולה כשאורח מגיע
קבלת האורחים בטושטי היא עניין רציני, כפי שמתגלה בפתגמים כמו “השמש עולה כשאורח מגיע, ענן מופיע כשהאורח נעלם”. הטושטיים מוכנים תמיד לקבל אורחים עם המאכלים הכי טובים שברשותם להציע, לספק להם בידור באמצעות המשחקים שלהם ואף לתגמל אותם בפרסים אם הם זוכים. להיות אורח בשולחן טושטי הינו תענוג בלתי נשכח: הטושטיים מבשלים בעצמם את הבירה שלהם- ‘אלודי’, את החאצ’אפורי (שהם קוראים לו קוטורי)- לחם ממולא בתערובת יוגורט וחמאה, ואת גבינת הגאודה שלהם מחלב כבשים.
אומנות עממית גם כן פורחת בטושטי. הסריגה המקומית שמשתמשת בחומרים וצבעים טבעיים מפורסמת, כך גם ייצור לבד. המוסיקה הטושטית היא פוליפונית, ומבוצעת בעיקר על ידי נשים בליווח אקורדיון והפאנדורי הגאורגי.
מבצר קסלו שבאומלו העליונה מעניק מבט על אורח החיים הטושטי של המאה ה-17. המגדלים הטושטיים הם יותר רחבים מאלה הסבאנטיים ונבנו לשם מגורים. כיום רובם נעולים וריקים, כאשר רוב התושבים עברו לגור בבתי עץ. אולם, המגדלים עדיין מהווים מושא להשתאות בכפרים כמו דרטלו, שנקו ודיקלו. מראם הנוקשה והרציני מעניק למגדלים תדמית של שומרי סף, אשר מגנים על הנוף המקומי. מגדל אחד שליד מבצר קסלו משמש כמוזיאון שמראה לנו את אורח החיים הטושטי כפי שהיה בעבר.
מסע למחוז טושטי הנידח מאפשר יצירת מגע בלתי אמצעי עם הטבע ועם הקהילה המקומית. ההרפתקנים שביניכם בוודאי ישמחו לדעת שהדרך הכי טובה להגיע להרי טושטי היא על גבי סוס. ניתן להתחיל מהכפר אומאלו אל עבר נופים עוצרי נשימה, אירוח בלתי נשכח ומקום בו הזמן עמד מלכת.
קצת חדשות מטושטי
פסטיבל המשחקים והמאכלים המסורתיים של טושטי מתקיים בפארק הלאומי של טושטי שליד הכפר אומאלו. השנה העונה התחילה מוקדם מהרגיל והפסטיבל היה חגיגי במיוחד. ביקרו בו שגרירים מגאורגיה, נציגים מארגונים בינלאומיים, ותיירים מקומיים וזרים.
“אני מקווה שכל מה שקורה פה עכשיו יהיה המצב הקבוע למקום. זה יעזור לחזק את המסורת. אני מרוצה מכך שמספר המבקרים בפסטיבל גדל בכל שנה. כמעט כל הבתים בכפר נהפכו לבתי הארחה. אני בטוח שהמסורת הזו תימשך לעד” אמר מר גוגה קהחידזה, שר הגנת הסביבה של גאורגיה.
הפסטיבל נפתח באופן מסורתי עם מרוץ סוסים כאשר למנצח הוענק דגל וכבשה. לאחר המרוץ התקיים יריד של גבינות וקהינקאלי – כופתאות מקומיות בבשר, פטריות, או גבינה. לאורחים נתנו לא רק לטעום אלא גם להכין בעצמם את הכופתאות. האיכרים המקומיים הציגו סוגים שונים של גבינה טושטית והדגימו את תהליך ייצור הגבינה הייחודי שלהם, לרקע הצלילים הלבביים של המוסיקה העממית המקומית. בנוסף, התקיים טקס קבלה מסורתי של רועי צאן ושל גילוח כבשים.
“אני נמצא בטושטי כבר בפעם השניה ואני מרוצה שהגעתי לפסטיבל כיוון שזהו חלק מהתרבות והמסורת המקומיות. זהו דבר נהדר שהמקומיים מציגים את השירים, משחקים ומאכלים המסורתיים שלהם. זה עוזר לקדם ולהכיר את טושטי לזרים” הכריז מר ג’ון בס, שגריר ארה”ב בגאורגיה.( תרגום מעיתון גיאורגי מקומי)
במהלך הפסטיבל האורחים קיבלו הזדמנות לבקר בכפרים הייחודיים של מחוז טושטי, להירגע בטבע הקסום, ולהכיר את המורשת התרבותית והמסורות של טושטי. נתנו להם להשתתף בייצור מלאכות מקומיות, ליהנות ממשחקים מסורתיים ולזכות בפרסים שונים.
כלי נגינה טושטיים מסורתיים הפיקו צלילים מקסימים שמעליהם נשים טושטיות שרו מלודיות יפהפיות. היתה גם תערוכה ומכירה של חפצי אומנות ובגדים מעשי יד, כאלו שנעשו בצבעים טבעיים בגוונים נדירים.
המבקרים צפו ב”תצוגת כלב הרועים הקווקזי” והשתתפו בטורניר חץ וקשת. הפסטיבל הסתיים בתצוגה של המעצבת הגאורגית דטונה סוליקאשווילי והופעה של הלהקה הגאורגית “פראני”.
הפסטיבל שאף לייצג את מסורות ותרבות טושטי לציבור, למשוך תיירים גאורגיים וזרים למקום הייחודי הזה, ולתמוך בפיתוח התיירות המקום ובפופולאריזציה של תוצרים אקולוגיים מקומיים.
מערכת אספקת מים חדשה עוזרת להרוות את צימאונה של טושטי
הביקור באזור טושטי הוא “כל כך מסע בזמן” שרק השנה – בספטמבר 2011 משקמים את מערכות אספקת המים באזור טושטי. שמונה כפרים שנמצאים באזור המוגן בטושטי נבחרו לקבל מערכת אספקת מים פנימית חדשה, אשר תותקן במלואה עד סוף ספטמבר 2011.
התקווה של המקומיים היא שמערכת אספקת מי השתייה החדשה תביא ליתרונות סביבתיות והתפתחותיות באזור טושטי. היוזמה ממונת על ידי האיחוד האירופי. אין ספק שבשנים הקרובות חבל ארץ זה יתפוס מקום חשוב בתיירות של גיאורגיה ויבנו בו בתי מלון וכבישים חדשים.
ולנו? לנו רק נשאר לנסוע לגיאורגיה בימים הללו או בשנה הקרובה לפני שקצב החיים הגיאורגי יפרוץ קדימה ויאבד מן האוטנטיות שלו.
ונסיים באנקדוטה על העגבניה, כל שנה שאני מגיע לגיאורגיה אני כמובן מחכה לסלט הירקות עם הטעם של פעם כשיינו ילדים. הפעם – שנת 2011 לעגבנייה היה טעם של העגבנייה בארץ ( חסרת טעם !) וכששאלתי את לקסו, המארח שלי מה השתנה ? עודכנתי שגם בגיאורגיה כבר מייבאים עגבניות…. מתורכיה !
אז קדימה לגיאורגיה לפני השינויים הבאים….
רמת הלינה בחבל טושטי הינה בסיסית (אבל משתפרת מדי יום ) ויש כרגע רק מספר בודד של חדרים באכסניות המתאימים ללינת תיירים.
